מורות מומחיות תחום כו"ח מגיעות לבתי הספר הרגילים בהם משולבים תלמידים כבדי שמיעה וחירשים.

תפקידה של המורה מומחית התחום לוודא כי התלמיד יוכל לקחת חלק פעיל בתהליכים המתרחשים בכיתה, 

תוך צמצום פערים לימודיים קיימים ומניעת היווצרותם, במידת האפשר, של פערים חדשים.

העבודה עם התלמיד הנה פרטנית וכוללת כמה היבטים:

• מיצוי היכולות השמיעתיות של הילד.

• איתור קשיים שפתיים האופייניים לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים ועבודה עליהם.

• עבודה בתכנית משותפת המותאמת לילד עם קלינאית התקשורת על תחום הדיבור וההגייה.

• תרגול קריאת דיבור ותפיסה שמיעתית דרך חומר הלימוד.

בנוסף לעבודה המיוחדת עם התלמיד, המורה מומחית התחום מסייעת לצוות בית הספר בהדרכה ספציפית לגבי הצרכים הלימודיים, החברתיים, ההתנהגותיים, השפתיים והתקשורתיים של התלמיד עם הלקות בשמיעה על מנת שיוכל להשתלב בתוך בית הספר באופן המיטבי, תוך מתן התאמות לדרכי הלימוד הייחודיות לו.

המורה מומחית התחום לוקחת חלק בבניית תכנית הלימודים החינוכית השנתית עבור התלמיד, זאת בשיתוף עם הצוות המקצועי שעובד אתו בתוך בית הספר ובמרכז החינוכי-טיפולי.

המורה מומחית התחום לוקחת חלק בוועדות בין מקצועיות המתקיימות במהלך השנה, בהן ועדות זכאות ואפיון, ועדות פילוח ועוד.

תלמידים כו"ח בחינוך המיוחד

כ- 5% מהתלמידים כבדי השמיעה והחירשים, הינם תלמידים בעלי לקויות נוספות מעבר ללקות השמיעה ולומדים בבתי הספר השונים של החינוך המיוחד במחוז חיפה.

המרכז החינוכי-טיפולי לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים במחוז חיפה, מלווה את הצוותים העובדים עם התלמיד בהדרכה והסברה מקצועית בתחום לקות השמיעה, בעזרה בבניית תכנית לימודים המותאמת ללקות השמיעה של התלמיד ובהנגשת כיתת הלימוד.

כמו כן, מלווה המרכז את התלמיד ומשפחתו בכל הנוגע לטיפול בלקות השמיעה שלו.

השפעת לקות השמיעה על תפקודי הילד:

• ליקוי השמיעה אצל ילד בתהליכי רכישת שפה גורם לקבלת מידע חלקי, לא עקבי על מבנה השפה, ועלול לגרום עקב זאת גם לקשיים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים. המידע השמיעתי מתקבל בהתאם ל:

• חומרת ליקוי השמיעה – ככל שלקות השמיעה חמורה יותר הילד קולט פחות מידע אקוסטי.

• צורת האודיוגרמה (עקומת השמיעה) – ליקוי השמיעה בתדירויות הנמוכות, ליקוי השמיעה בתדירויות  הגבוהות או ירידה בשמיעה בכל טווח התדירויות משפיע על קליטת קולות דיבור וצלילי סביבה האופייניים לתדירויות האלה. 

לדוגמא: ליקוי שמיעה בתדירויות הגבוהות יגרום לקושי בקליטת ההגאים: ש, ס, ז, צ.

• סוג הליקוי – פגיעה בעצב השמיעה (ירידה תחושתית – עצבית), פגיעה בהולכת הצליל (ירידה הולכתית), 

או פגיעה מעורבת (בעצב ובהולכת הצליל).

תפיסה שמיעתית:

תפיסה שמיעתית היא תהליך שבאמצעותו אדם קולט, מארגן ומפרש גירויים שמיעתיים. 

התהליך מתבצע בארבע רמות:

1. גילוי – הבחנה בקיום צליל (יש צליל/אין צליל)

2. הבחנה – יכולת הבחנה בדמיון או שוני בין צלילים.

3. זיהוי – יכולת זיהוי צלילי דיבור וסביבה.

4. הבנה – הבנת משמעות צלילי הסביבה ודיבור (מלים, משפטים וכו').

תהליך זה קיים מרמת קליטת צלילי סביבה והבנת משמעותם (לדוגמא: דפיקה בדלת, צפירת אמבולנס) ועד להבנת שיחה. קשיים בשלושת השלבים הראשונים של התהליך יגרמו להאטתו, לקושי בהבנת הנשמע ולכשל תקשורתי. לכן חשוב לעבוד עם הילד לקוי השמיעה מגיל צעיר על פיתוח מיומנויות של תפיסה שמיעתית.

עם גילוי לקות השמיעה הילד נזקק לטיפול רפואי (אם ניתן, במקרים של ירידות הולכתיות או מעורבות), לשיקום שמיעה ע"י מכשירי שמיעה או שתל שבלולי (בהתאם לחומרת הליקוי) ולתוכנית לימודית מתאימה.

במידה ולא נעשית התערבות מתאימה, התוצאה היא מעגל של קשיים שפתיים הגדלים והולכים עם השנים. הקשיים מתבטאים בכל תחומי השפה: אוצר מלים, תחביר ומורפולוגיה, ויכולת שימוש בשפה לתקשורת.

יכולת הבנת הדיבור היא תהליך המתפתח עם השנים בהתאם לרמתו התקשורתית של הילד, זהו מעין פאזל שחיוני לקלוט את כל חלקיו כדי להצליח בהרכבת התמונה השלמה.

לקות השמיעה יוצרת "חורים שחורים" בפאזל זה, חלקים שלא היו נגישים או ברורים שמיעתית (במיוחד בתנאי רעש, כמו בכיתה) ואחרים שנוצרו בגלל קשיים שפתיים. כדי לעזור לילד לקוי השמיעה להתמודד במצבים אלה, יש צורך לעבוד איתו מגיל צעיר על פיתוח מיומנויות תפיסה שמיעתית ועל אסטרטגיות להשלמת מסר תקשורתי לא ברור בעיקר תוך שימוש בידע שפתי קודם, ובידע העולם שלו, כדי שיצליח לקלוט את הפאזל השלם.

גם המאזין יכול לתרום את חלקו בשיפור התקשורת עם ילדים לקויי שמיעה.