הגוף והתנועה משמשים עבור כולנו כשפה ראשונה.

כשתינוק נולד הוא מתקשר עם סביבתו באמצעות שפת הגוף עד אשר הוא לומד לדבר, השפה המילולית הופכת לכלי המרכזי לתקשורת עם הסביבה כאשר הילד רוכש אותה. 

כמבוגרים אנו משתמשים לרוב בשפה המילולית ופחות מודעים, מבינים או מתקשרים דרך שפת הגוף.

כבדי שמיעה וחירשים מתקשים לרכוש שפה מילולית ועל כן שפת הגוף מרכזית עבורם. 

משום כך, הטיפול בתנועה מתאים להם ועונה על צרכיהם. טיפול זה מאפשר הבעת רגשות ועיבודם באמצעים חלופיים.

מטרת הטיפול בתנועה לאפשר לילד להכיר את גופו על מקורות החוזק והחולשה שבו וליצור הרגשת נוחות עם הגוף וקבלתו. ההרגשה תאפשר הגברת הביטחון העצמי והשענות על האני שלי בעיתות של משבר.

באמצעות הגוף אנו מעבירים מסרים ורצונות, אנו מבטאים רגשות כמו: כעס, עצב, תסכול, שמחה ואהבה. לדוגמא: 

כשאנחנו פוחדים הנשימה שלנו מואצת והגוף מתכווץ.

מטרות נוספות בטיפול בתנועה הן לאפשר לילד להבחין ברגש, שהוא מביא, לבטא אותו בעוצמה המותאמת עבורו 

ולתת לו שם. 

לעיתים המטפל מסייע למטופל לאזן הצפה רגשית. 

המוזיקה היא כלי המסייע לאיזון התנועה והגוף.

לדוגמא: כאשר ילד מגיע נסער , נרגש ולחוץ, ניתן להשתמש במוזיקה בקצב מהיר, חזק אשר יעודד תנועה נמרצת ובהדרגה לעבור למוזיקה שקטה, שתאפשר לו להירגע.

כבדי שמיעה וחירשים יכולים לשמוע חלק מהמוזיקה, להגיב ולהפנים אותה ובייחוד הינם רגישים למקצבים ועוצמות.

הטיפול בתנועה לעיתים הוא ריקוד, לעיתים פנטומימה, לעיתים משחק. 

הגוף אוגר בתוכו זיכרון של חוויות ורגשות, אלו באים לידי ביטוי בתנוחת הגוף, בעמידה ובנשימה, כאשר הילד חווה ומבטא רגשות הוא משחרר את הגוף לתנועה חופשית וזורמת יותר.

הילד מתנועע מתוך ביטחון בגופו, מוכן להתנסות בקשרים וחוויות חדשים, יודע לנסח כיצד הוא מרגיש ומהם צרכיו ורצונותיו.

ילד שעובר תהליך זה באופן פרטני או בקבוצה, תוך ליווי והפנמה יהיה ילד שיוצר קשר טוב יותר עם הסובבים אותו ועם עצמו.